העין האנושית, בדיוק כמו שאר מערכות הגוף, משתנה עם הגיל. אך אחת מהשאלות היותר מתעתעות שאנשים שואלים את עצמם בגילאי 60 ומעלה היא: האם זהו קושי טבעי של הגיל, או תופעה פתולוגית שדורשת טיפול? הקטרקט, מצב של עכירות עדשת העין, מבטא מעבר בין שינוי פיזיולוגי טבעי לבין מצב רפואי שמחייב תשומת לב מקצועית.
בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בזיהוי מקרים של קטרקט בשלבים מוקדמים, בזכות המודעות, כפי שמסביר פרופ' דוד ורסנו – מומחה לקטרקט, מבכירי הרופאים בתחום רפואת העיניים, שמדגיש שההנחה השכיחה שקטרקט "מופיע פתאום" היא שגויה.
מה שיכול להיראות שולי – עשוי להיות הסימן הראשון
ברוב המקרים, הסימפטומים הראשונים של קטרקט אינם דרמטיים. מטופלים מדווחים על תחושה כללית של ירידה באיכות הראייה, על קושי קטן בנהיגה בלילה, על צורך מוגבר באור חזק בעת קריאה, או על כך שהצבעים "נראים דהויים יותר". אך דווקא השינויים האלו – הקטנים, הלא-מובהקים – הם הזדמנות זהב לאבחון מוקדם.
התפקיד של פרופ' ורסנו – מנתח קטרקט, הוא לזהות תהליכים התחלתיים שעדיין ניתנים לניטור והתאמה, ולמנוע את הפיכתם למצב מתקדם שמחייב ניתוח מידי.
ככל שהטיפול בקטרקט מתבצע בשלב מוקדם יותר, כך התוצאה הסופית צפויה להיות מדויקת, פחות פולשנית ולעיתים גם עם שיפור איכות ראייה שאינו ניתן להשגה כאשר ההידרדרות כבר חמורה. במובן הזה, האבחון הוא אסטרטגיה רפואית.
פרופ' דוד ורסנו מציג את מה שלא תגלו בבדיקת ראייה רגילה
כאן חשוב להבחין בין בדיקת עיניים סטנדרטית, לבין אבחון מקצועי אצל פרופ' דוד ורסנו. בעוד שאופטומטריסטים עוסקים במדידת חדות ראייה ובהתאמת משקפיים, פרופ' ורסנו בוחן את מבנה העין לעומק באמצעות מכשור מתקדם כגון מכשיר טומוגרפיה של הקרנית, וסריקות הדמיה תלת-ממדיות של עדשת העין.
התהליך מבוסס על הבנה מקיפה בזיהוי קטרקט בשלבים מוקדמים, כדי שניתן יהיה להחליט על המקרים שבהם עדיף להמתין עם התערבות כירורגית, להבין מתי ניתן לבצע מעקב בלבד, ואילו פרמטרים נדרשים כדי להתאים טיפול אישי.
פרופ' דוד ורסנו – מומחה לקטרקט, משתמש במודלים חדשים של ניתוח הסיכון והתחזית, תוך שילוב מידע אישי של המטופל כמו מחלות רקע, הרגלים יומיומיים ורמת תלות בראייה מדויקת.
קטרקט כמדד איכות חיים
אנשים שמתמודדים עם ירידה הדרגתית בראייה עשויים לאבד עצמאות בשגרת היום-יום מבלי לשים לב. החל מהפחתת פעילות פיזית בגלל קושי לזהות מכשולים, דרך הימנעות מהשתתפות באירועים חברתיים בגלל קושי לזהות פנים, ועד תחושת תלות גוברת בבני משפחה.
לכן ההמלצה לפנות לטיפול אצל פרופ' ורסנו – מנתח קטרקט נדרשת להשבת השליטה, שימור איכות החיים ומניעת התדרדרות פסיכולוגית שנובעת לעיתים מחיים באיכות ראייה ירודה. כשבוחנים את זה מזווית רחבה, מתברר שההחלטה לאבחן ולטפל בקטרקט היא גם אקט של שמירה על חירות אישית.